הילד עם האוזניות

(באדיבות yes )

הערב מתחילה ב-yes OH הסדרה סוג א', גרסת ה-BBC לפלפלים צהוביםהישראלית. מקס ונטו בן השש מגלם את ג'ו, שהוריו אינם מבינים מדוע בנם אינו יוצר קשרים חברתיים ומסתגר בתוך עצמו, עם המוזיקה האהובה עליו, ומנסים להדחיק את הידיעה שג'ו על הספקטרום האוטיסטי.

אליסון (מורוון קריסטי), ופול (לי אינגלבי), יודעים היטב שמשהו "לא בסדר" עם בנם הקטן, ג'ו (מקס ונטו). הוא מסתגר בתוך עצמו, אובססיבי להאזנה למוזיקת רוק, באוזניות הכחולות והגדולות שלו, מכיר כל מילה בכל שיר, מסובכת ככל שתהיה. גם הסבא שלו, מוריס (כריסטופר אקלסטון), מבין שהילד זקוק לטיפול מיוחד, משום שהוא ילד מיוחד, ועדיין ההורים מסרבים להודות בפני עצמם שלמצבו של הילד יש הגדרה ברורה. עד שרופאה מומחה מנחיתה עליהם את מילת ה"איי" – אוטיזם – שמטלטלת את חייהם.

פיטר בוקר (ליברפול), כתב את הגרסה הבריטית לסדרה המצליחה "פלפלים צהובים" של קרן מרגלית. מקס ונטו בן השש נבחר לתפקיד ג'ו מתוך מאות ילדים שעשו אודישן בווידיאו. ונטו, תלמיד בית הספר לאמנויות הבמה בווסט יורקשייר, בו לומדות גם אחיותיו הגדולות, כבש מיד את ליבם של בוקר והבמאי פיטר קטנאו.

בוקר צבר ניסיון של כ-14 שנה כמורה לילדים עם צרכים מיוחדים. "תמיד רציתי לעשות משהו על אוטיזם, בגלל שפגשתי בחיי כל כך הרבה ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי, ועם חלקם גם נשארתי בקשר", סיפר. "כשאתה מורה בחינוך המיוחד נוצר קשר הדוק וקרוב עם ההורים. הם מקווים שתוכל לעזור לשנות את חייו של ילדם. לפעמים הם תולים בך תקוות מוגזמות ואתה יודע שלא תוכל לעמוד בציפיות. אתה רואה את הלחצים והמתח בחייהם של ההורים. שוב ושוב ראיתי הורים לילדים אוטיסטים מתגרשים. המתח והחרדה לקראת העתיד, המאפיינים את ההורים לילדים עם לקויות וצרכים מיוחדים, לא פעם חושפים את הבקיעים בנישואיהם, ומרחיבים אותם, עד שכבר אי אפשר לאחות את השבר".

לדברי בוקר, בכל סרט או סדרת טלוויזיה שכתב, והייתה בה דמות עם לקות, הוא הקפיד לשבץ לתפקיד שחקן עם לקות דומה. לא הפעם. "זו משימה קשה מדי לילד על הספקטרום האוטיסטי", הדגיש. מקס אינו על הספקטרום, ולדבריו, בכל פעם ששיחק את ג'ו, "עשיתי את פרצוף ה'חולם בהקיץ' שלי".

"זו דרמה על משפחה אחת והילד האוטיסט שלה, ואי אפשר לראות בג'ו כמייצג את הילדים האוטיסטים בכלל", הבהיר בוקר. "יהיו צופים שלא יזדהו עם ג'ו ולא ירגישו שהוא משקף את החוויה האישית-משפחתית שלהם עם האוטיזם, שלא פעם מתבטא בהתנהגות קשה ואפילו אלימה. ג'ו הוא ילד רגוע, יחסית, והמשפחה הזאת היא במצב טוב, יחסית, למשפחות אחרות עם ילדים אוטיסטים. אני מאוד מקווה שהסדרה תצליח ותעורר שיחות ודיונים על אוטיזם ותציג את הלקות הזאת לצופים שלא חוו אותה באופן אישי".

סוג א' חודשה לעונה שנייה.