זיוף מושלם

יול 12

(צילום: אילן בשור)

חיים נוי על "מהוללת" בתיאטרון חיפה: סיפור נוגע ללב, מרגש ומצחיק, על הזמרת הגרועה ביותר בעולם, פלורנס ג'נקינס, אגדה בחייה.

 

 

הסיפור על הזמרת הגרועה ביותר, אולי, בעולם, המועלה בהצגה יוצאת הדופן מהוללת בתיאטרון חיפה, הוא נוגע ללב, מרגש, מצחיק ומענג מאוד.

המחזה מבוסס על סיפור חייה האמיתי של פלורנס פוסטר ג'נקינס (1868-1944), אשה עתירת ממון שסברה כי יש לה קול פעמונים והיא זמרת משובחת. למעשה היה לה קול עורב צווחני, ללא מושג בזמרה ובמוזיקה, אך היא התעקשה לערוך קונצרטים. למרבה האירוניה, חרף חוסר הידע המוזיקלי שלה והשירה מחרישת האוזניים והשזורה בזיופים נוראים, הקהל נהר להופעות וראה בהן מופע בידור. המונים צבאו על קופות הכרטיסים וגרמו לפלורנס להפוך לאגדה בחייה. הצופים נהנו לשמוע את הזיופים והשירה הצורמת ולא היו מסוגלים לכבוש את דמעות הצחוק ופרצי הגיחוך שבקעו מגרונם.

המחזה שנכתב על ידי פיטר קווילטר וביימה נועה רבן בצורה מיוחדת הראויה לתשואות, מסופר דרך עיניו של מי שהיה המלווה הנאמן שלה במשך 12 שנה, קוסמה מקמון, פסנתרן וירטואוז, מלחין ומוזיקאי מוכשר, אשר מצא עצמו בתחילה נבוך אל מול חוסר הכישרון המובהק של הגברת, אך לאט לאט למד לאהוב ,להוקיר ואף להעריץ אותה. הוא לא גילה לה את האמת המרה, שאין לה שום כישרון, והמשיך להופיע עם פוסטר, ששילמה לו במיטב כספה. עד יומה האחרון האמינה כי הקהל הנחנק מרוב צחוק למשמע זיופיה הנוראיים, מתמוגג בעצם משירתה. פלורנס הופיעה באולם מלון ריץ' ולבסוף ערכה קונצרט בקרנגי הול והמונים מילאו את האולם. מספר ימים לאחר מכן היא מתה מהתקף לב,  בגיל 67.

זהו מחזה ייחודי המעלה את הסוגיה: מה משקלו של הכישרון מול ההתלהבות והאמונה בעצמך. מצד שני, גם בימינו אלה ולא תאמינו, אפילו בישראל, התברכנו בזמרים הסבורים שהם מעולים ומשכמם ומעלה, אך במקרה שלהם – עדיין מתפלאים כיצד הקהל לא נוהר להופעותיהם ולא מעניק להם את הגושפנקה של זמר נחשב. בינינו, כמה זמרים מפורסמים ישנם, שטיב זימרתם הוא שטחי ועגום והם לאמתו של דבר רדודים, אך דווקא יש להם קהל מעריצים מכובד. הכול עניין של טעם ותרבות, וידועה הביקורת האומרת שזה כל כך גרוע שזה גאוני.

ליאורה ריבלין כובשת את הבמה בתפקיד הזמרת הלא מוכשרת, והיא מפגינה יכולת משחק מרגשת, תוך כדי הפגנת קול צווחני ונורא, ועם זאת זוכה לאהדת כולם, לרבות הקהל באולם.

עידן אלתרמן מגלם את הפסנתרן בצורה משכנעת ונוטפת כישרון, מפליא לשיר, לשחק וכמובן להתענג על הפסנתר, משם בוקעים הצלילים הנכונים והנפלאים, למרות שבפועל מנגן, מאחורי הקלעים, בוריס זימין. הם שייכים לפסנתרן מאחורי הקלעים – בוריס זימין. אלתרמן, שחקן מעולה, מצליח להפיק את המרב מהתפקיד.

 יעל לבנטל מצליחה , כרגיל, לגנוב את ההצגה כמה פעמים בגילום שלוש דמויות: החברה והמזכירה המטפלת בזמרת בנחישות ואינה רואה כלל את האמת העגומה על חסרת הכישרון הניצבת מולה, כנציגת הקהל הקוראת לעצומה להדיח את הזמרת מכל במה מוזיקלית בשל הגיחוך בהופעתה, והתפקיד הבולט ביותר הוא  עוזרת הבית המקסיקנית, השולטת רק בספרדית ומשמיעה דברי חרפות וגידופים על הזמרת, שאיננה מבינה דבר ממה שנאמר. יעל התאמנה בספרדית קולחת על ידי רון ריכטר, ותרגום המשפטים המגדפים מוקרן על המסך אין ספק שהיא מוכשרת ופרפורמרית נהדרת ותשואות מיוחדות מגיעות לה על הריקוד ועל ההיפוך המושלם והמקצועי בסיום התמונה.

המחזה תורגם על ידי רנה ורבין והוא קולח ועכשווי. לילי בן נחשון עיצבה תפאורה יפה ופונקציונאלית. יובל כספין ראוי למחמאות מיוחדות על עיצוב התלבושות ההזויות, אך המהממות והמוצלחות במיוחד. במקור נהגה הזמרת להופיע עם שמלות תיאטרליות במיוחד, וגם בהצגה יש לכל שיר את השמלה המדהימה והמגוחכת. חני ורדי עיצבה תאורה מדויקת ונאותה.

אבי בנימין אחראי על הניהול המוזיקלי המצוין. יניב ברוך אחראי להדרכה הקולית  המעולה. עומר זימרי אחראי לכוריאוגרפיה העדינה והמיוחדת, וריקודי הסלון והצ'רלסטון הם מקסימים ותוססים.

נמרוד צין עיצב את הוידיאו ארט שבו מוקרנים על הבמה קטעים מהופעות האמת של הזמרת וגם מוטיבים השזורים באירועי התקופה ולהפקת התקליטים.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *