טיפול בדרמה

אוק 09

(צילום: כפיר בולוטין)

חיים נוי על "אנשים מקומות ודברים", בתיאטרון בית ליסין: מגי אזרזר מפגינה משחק מהפנט ומרגש כשחקנית שמתמודדת עם התמכרות לסמים ואלכוהול.

 

"אנשים, מקומות ודברים", בתיאטרון בית ליסין, עוסק בהתמכרויות ובקשרים חברתיים, קריירה וחיי משפחה. הלהיט מלונדון שזיכה את הכוכבת שלו דניס נו בפרס אוליבייה, הוא דרמה נוקבת ומרתקת בכיכובה של מגי אזרזר, המפגינה יכולת משחק מהפנטת ומרגשת.

המחזאי והבמאי דנקן מקמילן כתב את המחזה העכשווי בתחום שאין מרבים לעסוק בו: טיפולי גמילה. המחזה, המתרחש ברובו במרפאת הגמילה, מציג דו קרב מילולי בין הגיבורה לבין המטפלים והמטופלים, או עם הוריה.

הבמאי רוני פינקוביץ' הצליח להעלות הצגה נוקבת וקולחת, המבקיעה צוהר לעולם המסתתר מאחורי ההצלחות המעוותות שבעצם מושתתות על עולם אפל של התמכרויות. לרשותו עמדו שחקנים מוצלחים ובעלי יכולות מרשימות.

העלילה עוסקת באמה, שחקנית תיאטרון מצליחה ומבטיחה שקורסת יום אחד על הבמה. מסתבר, כי היא נרקומנית, שתיינית ושקרנית פתולוגית, הזקוקה עתה לסיוע. אמה מאשפזת עצמה לטיפול גמילה במוסד רפואי, אולם בעיקר היא זקוקה לאישור שעברה גמילה, ואין לה כל חשק להצטרף גם לטיפול הקבוצתי. רק לאחר שהיא יוצאת וחוזרת שוב למוסד, אמה מצליחה להודות בטעויות שלה, עוברת את כל השלבים הטיפוליים וחוזרת להתמודד עם חייה כשחקנית.

ההצגה רצופת הזיות, רובן של הגיבורה במצבים שונים, וכן בתנועה, בקטעי וידיאו ארט וגם מוזיקה, התורמים לאירועים להתלכד ולהגיע בסופו של דבר למסקנות שאמה נוטלת על עצמה. מסתבר גם שלאמה – כך אנו מכירים את השחקנית – יש בעצם שם אחר, שרה. אולם, במהלך שיחה עם אימה מתברר לנו כי שמה הוא בעצם לוסי.

מגי אזרזר כובשת את הבמה במשחק מרתק, ביכולת הבעה מרגשת ובמשחק קולח ואמין. כל הכבוד לה גם על היכולת לעבור ממצבים משתנים בשבריר שנייה, כמו מהתעלפות וקריסה, למסיבת סמים סוערת. אין ספק כי התפקיד הוא אחד משיאי הקריירה התיאטרלית שלה .

מי שמצליחה לגנוב את ההצגה היא נעמה שפירא, המגלמת שלוש דמויות: הרופאה, המטפלת הקבוצתית, המזכירים לאמה-שרה את האמא שלה, ולקינוח היא מגלמת גם את אמה של אמה. נעמה שפירא היא שחקנית אופי מצוינת, שמצליחה ללהטט בין התפקידים השונים באורח מקצועי ומרשים.

יש לציין במיוחד את נמרוד ברגמן המגלם  במשחק שובה לב את מארק, מטופל שהופך למטפל. חי מאור המשובח מגלם ביכולת דרמטית נהדרת את האח הראשי פוסטר. יורם טולדנו טוב מאוד כמטופל שמתמרד וגם כאביה של אמה.

מירי לזר אחראית על התנועה היפה ועל העריכה המוזיקלית. כנרת קיש עיצבה תפאורה מינימליסטית ומוצלחת. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות פרקטיות והולמות. עיצוב התאורה של קרן גרנק ויואב כהן עיצב בהצלחה את הווידיאו ארט. התרגום של עידו ריקלין הוא עכשווי וקולח.

 

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *