נשים אוהבות

נוב 24

(צילום: שמחה ברבירו)

חיים נוי על "קיץ אחרון" בבית צבי: הצגה מרגשת, נוקבת ומרירה, המתרחשת בקהילה של נשים שאוהבות נשים.

 

"קיץ אחרון" הוא מחזה של ג'יין צ'יימברס העוסק באהבת נשים, ובסיפור אהבתן הטראגית של שתיים מהן. ההצגה, בבית צבי, היא מרגשת, נוקבת וחושפת טפח מחיי האהבה של נשים. שיא ההצגה הוא הגורל האכזר שפוקד את אחד הזוגות, כאשר אחת הנשים מתה ממחלה ממארת, בדיוק כפי שעלה בגורלה של המחזאית האמריקנית צ'יימברס שמתה מסרטן ב-1983 , בגיל 54 בלבד, שלוש שנים לאחר שעלתה ההפקה הראשונה על הבמה.

ג'יין ציימברס עסקה במחזותיה ובספריה בסוגיות של להט"בים ואהבות נשים, בתקופה בה הנושא היה בשוליים ולא הרבו לעסוק בו. היא כתבה את המחזה ב-1979 והוא הוצג ברחבי ארצות הברית, ובעולם.  

העלילה מתרחשת בעיירת נופש דמיונית אליה מגיעות מידי קיץ נשים האוהבות נשים. ליל זלינסקי וחברותיה נוהגות היו לנפוש שם מידי שנה. חלק מהן נשים שטרם יצאו מהארון ושמרו בסוד על העדפותיהן המיניות. למקום נקלעת באקראי אווה מרגוליס שברחה מבעלה ומחייה המשעממים. בתחילה היא אינה יודעת מיהן הנשים הנופשות בו, אך עד מהרה היא מתאהבת בליל. השתיים רוקמות חלומות על חיים מאושרים ביחד, אך שעון החיים מתקתק במרץ. ליל, החולה בסרטן, מקבלת מחברתה קיטי, רופאת הנשים שלה וחלק מהקהילה שכתבה רב-מכר על מיניות האישה, בשורת איוב כי הסרטן שלח גרורות ומצבה החמיר מאוד. נותרו לה כשלושים ימים בלבד לחיות. רק בשלב האחרון של המחלה הסופנית מתברר לאווה כי ליל גוססת וימיה ספורים. האהבה שמצאה בעיירה גוועת במהירות אכזרית.  

לירי בנדר הנפלאה מגלמת את ליל, דייגת חובבת ואוהבת אדם, המרכזת סביבה את בנות החבורה. לירי מרגשת מאוד במשחק דרמטי ונוקב, במיוחד כאשר היא בזרועות אהובתה שאינה מודעת לטרגדיה ההולכת להתממש.

רוני טל מגלמת במשחק משובח ושובה לב את אווה, אהובתה. עמית חן היא חיית במה המגלמת נפלא את דונה, צעירה האוהבת חיים ומותגים, ובת זוגה של סו, אותה מגלמת במשחק קולח עלמה שילון המצוינת.

אורלי טבג'ה טובה מאוד בתפקיד קיטי הרופאה, ומגישה משחק דרמטי שובה לב. עדן טל מגלמת מצוין את הפסלת אנני, יודעת היטב לנוע על הבמה ומשחקה משובח. אורי שלו תוססת בתפקיד ריי, הבשלנית של המקום, ומשחקה ראוי ומוקפד ומוצלח מאוד. טל בלנק כריטה מגישה משחק יפה מאוד ושקול, וניכר שהיא מזדהה עם דמותה בהצגה.

הבמאית ענת זמש-ריגל אחראית להפקה קולחת ונוקבת, מרירה ומרגשת. ענת, שבעצמה שיחקה בעבר בהצגה, גם תרגמה אותה מחדש והתוצאה רהוטה ומוצלחת. נופר דרזנר עיצבה את התפאורה הפרקטית והיפה. נטשה מנטל עיצבה תלבושות נהדרות (אותי שבו במיוחד הנעליים האדומות של דונה).  נוי קלימן אחראית למוזיקה המקורית, היפה וההולמת את הקצב של ההצגה.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *