כותרות האתמול: 20 בפברואר, 1970

לפני חמישים שנה התפרסם בלהיטון מונולוג של שלמה ארצי, הכוכב הגדול של להקת חיל הים. זו אולי הכתבה הגדולה הראשונה על שלמה, בלהיטון.

ארצי סיפר שהתקבל ללהקת חיל הים עוד לפני הגיוס אבל בגלל הפרופיל הגבוה שלו, הוא נשלח לשרת בתותחנים. כעבור שנה הפרופיל ירד והוא הועבר ללהקה. "בחודש האחרון לחזרות על התוכנית 'ביום השלישי', ומיד הטילו עלי להיות סולן בארבעה שירים. בתוכנית הנוכחית אני מבצע שני שירים: 'המלח גבריאל' ו'כשאהיה גדול'", סיפר, והוסיף שהוא וחבריו ללהקה לא ליקקו דבש, בתקופת החזרות, תחת הדרכתם של דני ליטאי, בני נגרי ויאיר רוזנבלום, אבל הוא היה אסיר תודה על העבודה הקשה. "הלהקה בנתה אותי", אמר. "מה שטוב בלהקה, שאף אחד אינו מקנא בהצלחתי והיחסים בינינו מצוינים. אני עצמי נהנה לעמוד על במה ואין לי כלל אימת קהל". באותה הזדמנות חשף שלמה שיאיר רוזנבלום, דווקא יאיר, גילה את כישרון המשחק שלו, והוא אמנם משתתף בכמה מערכונים, אבל הצהיר בכנות, "אינני חושב שאני טיפוס של מצחיקן. כאלה יש מוצלחים ממני".

ארצי דיבר על החשיפה הגדולה לקהל, בזכות הטלוויזיה. "אנשים החלו לזהות אותי ברחוב. זה אמנם לא נעים לחוש במבטים הנוקבים ובהתלחשויות, אך ברור שהדבר תרם לפופולאריות שלי".

על הטעם שלו במוזיקה, אמר שלמה, "אני מייחס חשיבות מרובה לטקסטים. אני רוצה ודורש שהשיר יהיה טוב, מבחינת המילים והמוזיקה. אינני רץ אחרי שלאגרים (להיטים), ובוחר דברים שאני אוהב ותופשים אותי".

באותו זמן, ארצי כבר החל לעבוד על תקליט הסולו הראשון שלו. "המלחינים האהובים עלי הם בני נגרי, איתו אני עובד על התקליט שלי, ויוחנן זראי. אני עצמי חיברתי כמה לחנים לחלק מהשירים בתקליט".

מעניין לקרוא כיום, חמישים שנה קדימה, איך שלמה ארצי רואה את עתידו. "בעתיד אני חושב לשלב שירה עם לימודים. בעוד תשעה חודשים אני משתחרר ומתכונן ללמוד באוניברסיטה. העובדה שבלהקה הצבאית ביצעתי מספר שירי סולו, והצלחתי, עדיין איננה סיבה שאיקרא זמר, וזו אינה סיבה שאראה את עתידי בתחום הבידור. אני אוהב לשיר – ולכן אמשיך לשיר, תמיד. אבל בצד זה, אהיה סטודנט, כנראה למשפטים, וזה יהיה מקצועי הראשי".

כך שלמה ארצי החייל, לפני חמישים שנה, מדבר על מה יעשה כשיהיה גדול. הוא אמנם החל ללמוד משפטים, אבל מהר מאוד הבין שהמוזיקה היא חייו והקריירה שלו, וכל השאר היסטוריה.