סינגלים חדשים
פבר 28
אביגיל רוז (צילום: קובי פלשמן)
זאב טנא מבטיח "צעיר אני כבר לא אמות". אביגיל רוז שרה אנטוניו קרלוס ז'ובים בגרסה עברית שכתבה אמה, תלמה אליגון. טל שגב הוא "חנון" גאה וצחי שלמה שר "ראשונה ואחרונה".
זאב טנא בדרך לאלבום חדש, והיום הוציא את שיר הנושא, צעיר אני כבר לא אמות.
לדברי טנא, זמר ויוצר ותיק (וטכנולוג מזון החתום על כמה מוצרים פופולאריים במטבח הישראלי), בן 70 , "האלבום העשירי שלי שייצא בקרוב הוא כולו תוצר של שיתוף פעולה עם המוזיקאי והיוצר קוסטה קפלן, שהוא גם אחראי על ההפקה המוזיקלית. תהליך ההזדקנות מלווה אותי בבליל רגשות מטלטלים, לעיתים של אבדן זהות ושל ניכור מהעולם המשתנה שסביבי. מתוך הקשבה לתחושותיי בשלב זה של חיי הבנתי כי רגשות אלה הם חלק בלתי נמנע ממהלך החיים, הם הזכות הנשמרת למי שזכה ולא מת צעיר, ובעקבות זאת באה גם הכרת התודה. זוהי זכות שרבים לא זכו לה, ואולי גם תחילתה של השלמה עם סופיות החיים".
זאב טנא יופיע ביום שלישי הבא, 7 במרץ, ברוטשילד 12 , תל אביב. הכניסה חופשית.
אנדרי אוגליצקי בן ה-28 , תושב נתניה, מרותק לכסא גלגלים בגלל שיתוק מוחין מלידה. המגבלה הפיזית אינה מפריעה לו בעבודתו כמעצב אתרי אינטרנט, ובתחביב שלו: כתיבת שירים. אחד מהם הוא ראשונה ואחרונה, שכתב לפני שנים אחדות – וגם העלה ליוטיוב – על אהבתו הראשונה, לנערה שגם היא הייתה עם שיתוק מוחין. כעת הקליט את השיר צחי שלמה, זמר שלמד פיתוח קול אצל אהובה עוזרי ז"ל ועובד בימים אלה על אלבום הבכורה שלו.
חנון הוא סינגל שני מתוך אלבום חדש של טל שגב, בהפקת אייל ליאון קצב.
שגב, שיופיע במועדון זאפה ב-27 במרץ ויארח את רמי קליינשטיין ונתן גושן, אמר על השיר: "האמת לא תמיד 'מגניבה' אך תמיד משחררת, ונותנת את האפשרות להיות חשוף וחזק יחד. בהתבוננות לתוך עצמי נזכר שלא עשיתי כמעט אף פעם דברים 'נחשבים' ומושכי תשומת לב. לא עשיתי סמים, אף פעם לא שערוריות נשים, ואפילו בל"ג בעומר, כשחוזרים הביתה מהמדורות, לא לקחתי שוקו בשקית שהיה מונח ליד המכולות כשהן עוד סגורות. חנון, וככה טוב לי. אני אוהב את החיים. אני חנון".
כיפת זהב הוא סינגל שלישי מתוך אלבום חדש של אביגיל רוז, גרסה עברית ל"קורקובדו" של אנטוניו קרלוס ז'ובים שכתבה תלמה אליגון, אמא של אביגיל. יוסי מזרחי הפיק את האלבום.
לדברי רוז, "'קורקובדו' הוא שיר יפהפה, ומדבר על הרגע בו האולי הופך לוודאי. היש רגע יותר טוב מזה? יש לי את הכבוד לשיר אותו בעברית, עם מילים של אמא שלי, שמרגשות אותי. את השיר הזה אני שרה קודם כל בשביל עצמי, ואחר כך, בשמחה, בשביל אחרים. השיר מכסה כל רגש אפשרי שלי: התרגשות, עצב, שמחה, תקווה, וגעגועים לא מוסברים למשהו שלא חוויתי בכלל. מגיל אפס אני מקשיבה לאנטוניו קרלוס ז'ובים. הוא נטוע בי הרבה שנים. כל זה הודות לאמא שלי, שבזכותה גדלתי עם המוזיקה הזאת. מבחינתי, להקשיב לו זה כמו להיכנס לבית עם ריח של העוגה של אמא. לשיר ז'ובים זה החיבוק של אמא, מתחת לשמיכה, כשהמיטה עוד חמה ונעימה".