משפחה של נוכלים

(צילום: יוסי צבקר)

חיים נוי על "קוויאר ועדשים" בבית צבי: קומדיה איטלקית מטורפת, הברקות בימוי של צביקי לוין ומשחק מעולה של להקת שחקנים מוכשרת.

"קוויאר ועדשים", בבית צבי ברמת גן, היא קומדיה איטלקית מטורפת והזויה על משפחת נוכלים איטלקית ועל חמדנות, רגשות ואפילו אהבה. הבמאי צביקי לוין שזר הברקות בימוי והפעיל בהצלחה רבה להקת שחקנים מוכשרים, הנהנים להשתולל על הבמה ולהגיש, תחת הקטגוריה של קומדיה , משחק מעולה וביצוע מלוטש ומשובח.

צמד המחזאים רנצ'ו טארבוזי וג'וליו סקארניצ'י, ילידי פירנצה, כתבו במשותף מערכונים וקומדיות, רובן מוזיקליות, לרדיו ולטלוויזיה האיטלקית  וגם לתיאטרון. "קוויאר ועדשים" נכתבה בידי השניים לפני כשישים שנים, במיוחד עבור שחקן קומי איטלקי ידוע, נינו טרנטו. הקומדיה הוצגה בערי איטליה, בטלוויזיה וגם הופקה לסרט. ההצגה גם הועלתה בישראל לראשונה לפני כ-32 שנים, בהבימה ובבימויו של ניסים אלוני, בקאמרי, שם הייתה מועמדת לשישה פרסי התיאטרון, בבית צבי לפני 12 שנים ובעוד בתי ספר למשחק.

עלילת המחזה עוסקת במשפחה מרודה וקשת יום מנפולי, העוסקת במעשי נוכלות למחייתה ומפרנסת בדרך אנשים נוספים. אבי המשפחה, סלווטורה, נוהג ללכת לחתונות, למלא תיקו במצרכים ומגדנות ולמכור אותם באמצעות שכנו, אנטוניו. בנוסף, הוגה סלווטורה לייסד עמותה למען משפחות נזקקות ולהתרים בעלי אמצעים, כאשר המשפחה הנזקקת היא משפחתו. לצורך העניין הוא שוכר סבא סנילי בן 94 על כסא גלגלים. אך עדיין בוער בו זיק של חמדנות לנשים, הוא ממלא את הדירה בגרוטאות ומחפש את דייריה לדמויות עלובות וחולות. העלילה המפותלת עוסקת גם בגופה שקמה לתחייה, ובעוד טיפוסים סהרוריים המעמידים מחזה קולח ורצוף אירועים הזויים ומשונים, וההילולה רבה. למען האמת, מרוב דמויות ועלילה מפותלת לא תמיד מצליחים לעקוב מי הוא מי.

כאן המקום לציין את הכוריאוגרפיה המיוחדת והתוססת, המעניקה חוויה קצבית מרהיבה,  שעיצב תומר יפרח, בעצמו סטודנט שנה שניה בבית צבי.

סולימאן חוסייסי מגלם את תפקיד סלווטורה, מגיש משחק קולח ומשובח, מתמודד עם כל הפיתולים של העלילה ומצליח להפיק תפקיד מעולה.

זיו עוז ארי מגלם מצויין את השכן אנטוניו, המוכר את הסחורות הגנובות ובדרך גם מצליח להיות בעלה של ולריה, אשתו של סלווטורה.

הדר קרן טובה מאוד כוולריה, אשתו של סלווטורה, ומגישה משחק  קולח ומשובח. טל סגל מגלמת נהדר את אחותו של סלווטורה, הדודה מתילדה. החולמת להיות שחקנית, אך בינתיים מנקה את השירותים בתיאטרון. היא גונבת לא אחת את ההצגה בזכות משחק מצוין ומימיקה , קול מעוות ומשחק מעולה ונהדר, מדוד ונעים.

שני שטראוס כפיורלה, בתם הצעירה, משחקת היטב ובהחלט ראויה לציון מיוחד. עדי גולדשטיין מוצלח מאוד בתפקיד ולוטו, גנב בדימוס, והסצנה בדמות הרופא הפרופסור, והבדיקה שהוא מבצע, גורפת פרצי צחוק והיא מבריקה במיוחד.

מור חנסון מצוין בתפקיד הסבא סימונה המרותק לכיסא גלגלים, אך המצליח לשלוח ידיים לנשים. (הוא מגלם לסירוגין גם את תפקיד סלווטורה). משחקו נפלא ומוצלח במיוחד. קטעי הצחוק והבכי, המימיקה שלו והשירה, הם מעולים.

למיכל לוינטון יש יכולת בימתית טובה והיא מגלמת באורח מכובד ויפה את הרוזנת ואשת החברה. גם דניאל נחמן, כאחיה של הרוזנת, משחק בצורה נאותה. אלי אלבז שובת לב כברונית. יאיר בלוך כבנה של הרוזנת, המבוקש בגין רצח, משחק כהלכה. דור לוי נהדר כבנו של סלווטורה  ומרשים במיוחד בקטע של כניסתו לבמה לאחר מרתון ריקודים. גל זילברמן משחק מצוין את אלסיו, המשרת והגופה. איציק מלמד טוב מאוד כמרצ'לו.

התרגום של דורי פרנס קולח ועדכני. התפאורה והתלבושות של זוהר אלמליח מצוינות, במיוחד התלבושות. עיצוב התאורה המוצלח הוא של ליאור מיטל. צביקי לוין אחראי לא רק לבימוי הנפלא, גם לעריכה המוזיקלית המשובחת.

"קוויאר ועדשים" היא קומדיה קלילה הראויה לימי אביב מוזרים אלה. אין מדובר בהצגה גדולה או במחזה הראוי לציון מיוחד. לראות, לצחוק, ולשכוח חיש מהר, בצאתנו אל אירועי היום-יום.