כותרות האתמול: 5 באוגוסט, 1982

לפני 40 שנה יצא תקליט הבכורה של להקת בנזין, "24 שעות". זו הביקורת שכתבתי אז, בלהיטון, לצד הכתבה הראשונה שלי על הלהקה, כארבעה חודשים קודם לכן.

באפריל 1982 ראיינתי את יהודה פוליקר ויעקב גלעד, המנהל המוזיקלי של להקת בנזין וכותב הטקסטים לשיריה, שפוליקר הלחין ושר (את רובם).

כך נפתחה הכתבה: "האם אלה שעיקמו את האף בהאזינם ללהקה ישראלית השרה משהו נלעג המתיימר להיות אנגלית, יכולים להירגע ולהיות מאושרים מן העובדה שהנה קמה להקת רוק השרה בעברית, ושרה תמלילים מצוינים? התשובה חיובית. לתשובה קוראים, להקת בנזין".

בכתבה, פוליקר סיפר איך הלכה והתגבשה ההכרה שהגיע הזמן לפרוץ קדימה, מחיפה והקריות, שם הלהקה הייתה מוכרת ומבוקשת ("גם כשהופיעו בחתונות, אחרי 'מארש החתונה' הם ניגנו רוק", סיפר גלעד), אל המרכז, למיינסטרים של המוזיקה הפופולארית. "החלטנו שמספיק לנו, שאנחנו יכולים לעשות משהו יותר רציני", סיפר פוליקר. "ישבנו במקלט בקרית חיים, עשינו חזרות ועבדנו קשה, לפעמים מהבוקר עד הערב, בלי הפסקה. הקלטנו עם שני טייפים, וכשהיינו מוכנים, באנו עם הקסטה ליעקב גלעד. למה ליעקב? כי לפי השירים שהוא כותב, הוא באותו עניין של המוזיקה שלנו".

גלעד קיבל את הקסטה עם הבקשה של הלהקה, שיכתוב מילים למוזיקה. "הם מצאו חן בעיניי, אבל לא כל כך האמנתי לקסטה, הם היו טובים מדי…החלטתי ללכת להופעה שלהם וראיתי שהכל נכון. אז התחלנו לעבוד יחד".

לפרויקט בנזין הצטרפו טכנאי ההקלטות יעקב מורנו ויהודית רביץ, אז בת הזוג של גלעד, כיועצת ואוזן אובייקטיבית נוספת. "עכשיו הכל בידי הקהל והוא שיכריע, לשבט או לחסד, אם אפשר לשיר רוק בעברית ואם יש מקום למוזיקת-רוק ישראלית", הסתיימה הכתבה.

כארבעה חודשים לאחר הכתבה, יצא אלבום הבכורה "24 שעות", שמתוכו כבר הספיק "חופשי זה לגמרי לבד" להפוך ללהיט רדיו ענק, ואחריו "יום שישי".

כתבתי על התקליט: "כבר אכלנו אותה בעבר עם הבטחות שלא העלו דבר, תקליטי-דוגמה (תקליטי שדרים, שהופצו לרדיו ולעיתונאים), שבסופו-של-אלבום התגלו כאכזבה. 'בנזין' היא הבטחה שהתגשמה. יהודה פוליקר, קיטש אמסלם, בנ'גו קמחי ואלי חדד, עם יעקב גלעד מאחור, כמפיק, הוציאו תקליט יפה, הפקה טובה, נגינת רוק מצוינת ושירת רוק כמו שצריך (יהודה פוליקר בכל השירים למעט 'גשם' ששר קיטש ו'תני לי סיבה' שאלי חדד שר).

יעקב גלעד מרשים שוב ושוב בכישרונו לכתוב שירי אהבה, בלי לחזור על עצמו יותר מדי, ובלי שתופיע בהם המילה אהבה. 'תני לי סיבה' הוא דוגמה טובה. בקול לא מהוקצע אבל חביב להפליא, שר חדד: לא יודע מה קורה לי, למה כלום לא מסתדר. ולגמרי לא ברור לי, אם זה שבר או משבר. איך לרדת מהחבל, עליו אני תלוי. לבדי אני רק שבר כלי חצוי.

בנזין שרה (בשיר האוטוביוגרפי של יהודה פוליקר 'חיפה חיפה תל אביב): והיא אומרת, שיר זה רק שיר, ומה זה רדיו – זה רק מכשיר, ורוק אן רול זה לא הכל. אני אומר: נכון, אבל אנ'לא יכול. אני כבר נגוע.

שרק לא נירפא מהר מדי מהחיידק הזה".