כותרות האתמול: 1 בפברואר, 1974

השבוע, לפני 44 שנה, ראיון עם הזמרת ש"הקול רווי המסתורין שלה ממש זעק להכרה, אך זו מיאנה בתחילה לבוא. היום היא מרגישה כמנצחת והיא בהחלט ראויה לכך. היא – נתנאלה, חברת צוות בידור של חיל האוויר". הראיון התפרסם כאשר הלהיט הגדול, "היה לי חבר היה לי אח", במקום העשירי בשני המצעדים העבריים. "קשה להגדיר אותו כשיר מלחמה (מלחמת יום כיפור)", סיפרה נתנאלה, "יורם טהר לב כתב אותו לפני המלחמה (יאיר רוזנבלום הלחין), אבל פה ושם הוא מתאים לרוח התקופה. אינני יודעת בדיוק למה התכוון יורם אך ישנם קטעים רבים בשיר עימם אני מזדהה. נראה שהשיר הוא להיט. עובדה, בהופעות שלנו בפני חיילים הופתעתי כאשר ביקשו לשמוע את השיר".

לנתנאלה הייתה אפשרות להגיע ללהקה הצבאית המצליחה והיוקרתית ביותר, הנח"ל, אבל היא העדיפה את ההרכב הצנוע יותר של חיל האוויר, ולא מצטערת לרגע, לדבריה, למרות שלא הייתה מרוצה מהתוכנית הראשונה שבה השתתפה. אבל, "יותר מהלהקה היו חשובים בעיניי האנשים שהכינו את התוכנית ובחיל האוויר זכיתי לעבוד במחיצתם של דן אלמגור, מתי כספי ודני ליטאי".

גם אילן וירצברג הצעיר, שהלחין את "געגועים הביתה", שיר שהוא הגורם העיקרי לרגשות המרירות שלה, נכתב בלהיטון. "זה שיר מצוין והייתי שלמה איתו מכל הבחינות", אמרה נתנאלה. "הרגיז אותי שהוא לא הצליח. בכלל, עד שזוכים לקבל שיר טוב, אפשר להשתגע. לי הוא בא די מהר, אבל לא הצליח כפי שחשבתי. אני חושבת שלא היה מי שידחוף את השיר, לא הכירו אותנו ולא נתנו לנו הזדמנות להשמיע את עצמנו".

אבל לפעמים מקבלים הזדמנות שנייה: לאחר ההצלחה הגדולה של "היה לי חבר", המאזינים נחשפו שוב לשיר הקודם, והפעם זכה לתשומת הלב הראויה.

נתנאלה משרתת בצבא שנה וחצי והאזרחות כבר נראית באופק. "הצבא והלהקה עזרו לי, אפשרו לי להבין וללמוד מה אני רוצה. אני רואה בעיניים פקוחות למה אני שואפת. אינני חושבת להיכנס למסלול ההופעות המקובל, לאחר שחרורי מהצבא. אני מעוניינת לעבוד על עצמי ברצינות, להכין חומר טוב ולפתח את עצמי את הידע שלי במוזיקה".

נתנאלה עמדה במשימות שהציבה לעצמה והגשימה את החזון האישי והמקצועי שלה: להיות זמרת, קצת אחרת.

אגב, זו לא הייתה הכתבה הראשונה עליה, בלהיטון: כבר ב-1970 בהיותה בת 17 ועוד לפני שהקליטה, אבל הופיעה בקביעות במועדון עומאר כייאם ביפו, נכתב עליה במדור כוכב נולד, והכותרת אכן הגשימה את הנבואה.