נלחמת על שלה

(צילום: דניאל קמינסקי)

חיים נוי על אלה גרוסמן, מחזה מרתק על פמיניזם, שוביניזם והחברה הישראלית, שבמרכזו צעירה השואפת להיות כתבת צבאית.

אלה גרוסמן, בתיאטרון בית ליסין, הוא מחזה מרתק ומרגש, הממקד את הזרקור כלפי החברה הישראלית ונשים קרייריסטיות, תוך כדי קריצות פמיניסטיות, שוביניזם ופיסות מאירועי המלחמות. כל אלה שזורים בעבודת העיתונות וחופש הביטוי.
דפנה אנגל מחרז כתבה את המחזה שבמרכזו בחורה ישראלית שאפתנית בדרכה אל פסגת חלומותיה המקצועיים. ציפי פינס, מנכ"ל התיאטרון, ביימה ברגש ובתבונה צוות שחקנים מוכשר והתוצאה היא הצגה מעניינת וקסומה, עם עומק ותבונה, שאין בה רגע דל. בבואה של תקופה, השוזרת את מאבק הנשים לקריירה עצמאית.

העלילה עוסקת באלה גרוסמן, צעירה ישראלית שחולמת על עתיד ככתבת מלחמות, כמו גיבורת נעוריה, עיתונאית אמריקנית בשם הלן קירקפטריק, מהנשים הראשונות שסיקרו את הקרבות במלחמת העולם השנייה. אלה, יתומה מאם, היא נערה דעתנית , הנלחמת על עקרונותיה בבית הספר ובכל מקום אליו היא נקלעת, בתמיכתו של אביה, מעמד בדפוס של עיתון. אלה לומדת כי דרכן של נשים לקריירה עיתונאת אינה סלולה באותה תקופה, ימי מלחמת ששת הימים (אגב, נשים בהחלט תפסו עמדות בעיתונות, החל מחנה זמר העורכת המיתולוגית, של העיתון "דבר", כרמלה מנשה שהחלה ככתבת משטרה ועד טלי ליפקין-שחק שהייתה כתבת צבאית ראשונה בתקופת מלחמת לבנון הראשונה).
לאחר הצבא אלה מתחילה ככתבת צרכנות בעוד חברה נעזר בקשריו והופך כתב צבאי וגם עורך מגזין. הקריירה שלה צוברת תאוצה לאחר שהיא חושפת סקופים ומעללים של הטרדות מיניות מצד קצין בכיר. היא גם נוכחת בטיוח המידע מצד השלטונות, וכביכול בשתיקת העיתונות (לא מדויק). לאחר תקופות לא קלות עם חברה משחר נעוריה, היא מתחתנת ומוצאת דרכה בתפקיד שאליו נכספה, עד הסיום המרגש.
הילה פלדמן המעולה מגלמת את אלה במקצועיות וברגש רב. גיה באר גורביץ, שחקנית טובה מאוד, מגלמת את אלה הקטנה , תפקיד השזור מדי פעם בעלילות אלה הבוגרת. שמרית לוסטיג מגלמת את אוסי, חברתה של אלה ומשחקה אמין ומשובח.
אברהם סלקטר מגלם את אביה של אלה. סלקטר , מוותיקי הבמה, נותן לנו שיעור משחק מדויק ומצוין. שלומי טפיארו משחק מעולה בתפקיד יאיר, חברה ומנהלה של אלה, הבולם אותה ומנסה להשפיע על מהלכיה. יניב לוי, שחקן היודע להרשים במשחק שקול ואמין, מרגש מאוד ולא פעם גונב את ההצגה בתפקיד מיקי. חייקה מלכה, שחקן טוב מאוד, מגלם את הקצין המטריד המנסה להשתיק את אלה. ניר שטראוס הנהדר בולט כמפקד בדובר צהל, המטייח את ההודעות לציבור. יקיר שוקרון מצוין כחייל ומלצר. קרן מרום (שירה), היא שחקנית נפלאה, מלאת רגש והבעות ומשחקה מרשים וכליל השלמות. היא לבטח תזכור זמן רב את ההצגה הנוכחית, לאחר שבמהלך הנפת דגלי הפגנת רחוב, בקע מן השלט מקק גדול שהחל לחצות את הבמה לקול צווחותיה של השחקנית, שמהר מאוד התגברה על האימה והמשיכה בתפקידה ללא היסוס.
ערן עצמון עיצב את התפאורה המצוינת, המינימלית והפרקטית. אורנה סמורגונסקי עיצבה את התלבושות הנהדרות וקרן גרנק את התאורה המדויקת והמרשימה. אמיר לקנר אחראי לעיצוב המוזיקה ולשיבוץ השירים התקופתיים היפים. יואב כהן עיצב נפלא את הווידיאו ארט המוקרן על הבמה והשזור בקטעי עיתונות מאותן תקופות.